אם אתם מוצאים את עצמכם נאבקים עם כתיבת קוד אוטומטית, יכול להיות שהבעיה היא בתכנון המקדים. קשה לצפות ממחשב שיבנה משהו כשגם אתם לא בטוחים מה אתם רוצים. במדריך הזה, נציג תהליך תכנון מפורט בשלושה שלבים בעזרת מודל השפה Claude, שיעזור לכם לייעל את הפיתוח ולחסוך הרבה כאבי ראש.
שלב 1: מגדירים ארכיטקטורה
השלב הראשון הוא תכנון הארכיטקטורה – אילו טכנולוגיות נצטרך כדי לממש את כל הפיצ'רים שחשבנו עליהם? כדי לעשות את זה נכון, נשתמש בהנחיה (פרומפט) בנויה היטב, שתכלול את המרכיבים הבאים:
- המטרה: מה בעצם אנחנו מנסים להשיג? (לדוגמה: "אנחנו צוות מצומצם של מהנדסי תוכנה שעושים סיעור מוחות לגבי המבנה הכללי של פרויקט חדש")
- הפורמט: איך אנחנו רוצים שהתגובה תיראה? (לדוגמה: טקסט בפורמט Markdown עם מבנה מסודר)
- הקונטקסט: מה הפרטים הספציפיים של הפרויקט שלנו? (לדוגמה: קהל יעד, מטרת האפליקציה, פיצ'רים מרכזיים)
- אזהרות: מגבלות או הנחיות ספציפיות שכדאי לקחת בחשבון? (לדוגמה: להתמקד בפונקציונליות ולא בחוויית משתמש בשלב הזה)
הנה דוגמה לפרומפט שאפשר להתחיל איתו:
אתה מהנדס תוכנה בכיר, ואנחנו עושים סיעור מוחות לגבי המבנה הכללי של הפרויקט החדש שלי. בוא נחשוב ביחד על מה אנחנו בונים, למי זה מיועד, למה זה חשוב ומה מייחד את זה מפתרונות אחרים.אחרי שהגדרנו את הפורמט הרצוי, חשוב לפרט את השלבים הבאים:
- חזרו על תיאור תזרים ה-MVP (Minimum Viable Product) של האפליקציה.
- עברו על כל פיצ'ר ופרטו את השלבים האלה:
- שם הפיצ'ר
- תקציר קצר של מה שהוא עושה
- דרישות הליבה – מה צריך כדי שהוא ייחשב כמושלם?
- אילו טכנולוגיות מעורבות בביצוע הפיצ'ר?
- עברו על פיצ'רים עתידיים (אחרי ה-MVP) וחזרו על התהליך.
- בהתחשב בכל השיקולים הטכניים, צרו דיאגרמת מערכת שממחישה את כל החלקים השונים – פרונט-אנד, בק-אנד, ממשקי API חיצוניים וכו'.
- שאלו שאלות – אם משהו לא ברור או דורש הבהרה.
- אילו אזהרות או הנחיות ספציפיות יש לכם לתהליך או למערכת?
עכשיו צריך לתת קצת קונטקסט קונקרטי לגבי הפרויקט עצמו. למשל:
- קהל היעד: מי הולך להשתמש באפליקציה? מה מאפיין אותם?
- מטרת האפליקציה: איזו בעיה היא פותרת? למה זה חשוב?
- תזרים ה-MVP: מה השלבים הראשונים שמשתמש יעבור כשהוא מתחיל להשתמש באפליקציה?
- העדפות טכנולוגיות: באילו טכנולוגיות אנחנו רוצים להשתמש? (לדוגמה, React Native, Python וכו')
אחרי שמילאנו את כל הפרטים, Claude יכול להתחיל לעבוד ולתת תובנות חשובות לגבי הארכיטקטורה. הוא יחזור על תזרים ה-MVP, ישלב את הטכנולוגיות שבחרנו ויפרט את הדרישות הטכניות של כל פיצ'ר. הוא גם ישאל שאלות הבהרה שיעזרו לנו לדייק את התכנון ויספק דיאגרמה ויזואלית של המערכת.
שלב 2: מעצבים חוויית משתמש
בשלב השני, נתמקד בעיצוב חוויית המשתמש. במקום לקפוץ ישר לפרטים הטכניים, נתחיל בתכנון המסכים השונים של האפליקציה – איך הם ייראו במצבים שונים ואיך המשתמש יתקשר איתם. נשתמש בפרומפט שמגדיר את Claude כמעצב מוצר מנוסה, שמכיר היטב את עקרונות ה-UI ברמה גבוהה.
המטרה היא לקבל סקירה מפורטת של כל מסך ומסך, כולל כל המצבים שהוא יכול להיות בהם. לדוגמה, במסך ההרשמה – איך הוא ייראה כשהוא ריק? כשהמשתמש מילא את הפרטים? כשיש שגיאה?
נבקש מ-Claude לחשוב על כמה דברים מרכזיים:
- מה המטרות של המשתמש בכל מסך?
- איך הכי נכון להציג את המידע?
- איך אפשר למנוע שגיאות?
- איך התגובתיות של האפליקציה צריכה לעבוד?
בנוסף, נספק ל-Claude רשימה של כל הפיצ'רים של האפליקציה כדי שהוא יוכל להתייחס אליהם בתהליך העיצוב. לדוגמה, עבור פיצ'ר האימות וההרשמה, Claude יציג תיאור מפורט של מסך הפתיחה, מסך ההרשמה, מסך הגדרת הפרופיל וכו'.
שלב 3: מתכננים משימות
בשלב השלישי, נתמקד בתכנון הטכני המפורט של כל פיצ'ר. נשתמש בפרומפט שמגדיר את Claude כמהנדס תוכנה ותיק, שאחראי לכתיבת מפרטים טכניים מפורטים שלב אחר שלב עבור כל פיצ'ר.
המטרה היא לקבל תיעוד טכני מפורט, שישמש אותנו כבסיס לפיתוח האפליקציה. התיעוד יכלול את המרכיבים הבאים:
- מבנה תיקיות: איך ייראה מבנה התיקיות של הפרויקט (פרונט-אנד ובק-אנד)?
- פירוט פיצ'רים: מה המטרה של כל פיצ'ר? עם אילו שירותים או נקודות קצה (endpoints) הוא צריך לתקשר? מה הדרישות המפורטות שלו?
- מדריך הטמעה מפורט: איך הפיצ'ר יוטמע בפועל? (פסאודו-קוד רלוונטי, זרימת נתונים, מקרי קצה)
במדריך ההטמעה, חשוב להתייחס לנקודות הבאות:
- איך הפיצ'ר משתלב בארכיטקטורה הכוללת של האפליקציה?
- איך צריך להיראות עיצוב מסד הנתונים? (טבלאות, אינדקסים, מיגרציות)
- איך צריך להיראות עיצוב ה-API? (נקודות קצה, מטענים (payloads) של נתונים, אימות, טיפול בשגיאות)
- איך ייראה הפרונט-אנד? (רכיבים, זרימת נתונים, שיקולי אבטחה)
בסיום התהליך, נקבל תוכנית מפורטת, שתעזור לנו למזער את הסיכויים לטעויות ולתסכול במהלך הפיתוח. נוכל להשתמש בתוכנית הזו כדי ליצור משימות מפורטות באמצעות כלים שונים, או לייבא אותה לכלי כמו Cursor וליצור רשימת משימות אישית.
לסיכום
תכנון מוקפד הוא המפתח לפיתוח מוצלח של אפליקציות מבוססות AI. על ידי שימוש בשלושת השלבים שתוארו במדריך הזה – ארכיטקטורה, עיצוב ותכנון משימות – תוכלו לייעל את תהליך הפיתוח, להימנע מטעויות מיותרות וליצור אפליקציות איכותיות יותר.
בעזרת פרוטוקול הֶקְשֵׁר המודל (MCP) תוכלו לייעל את סוכני ה-AI שלכם ולבנות שרתי MCP משלכם. אם אתם מעוניינים לשלב כלים כמו N8N, תוכלו להיעזר במדריך שילוב פרוטוקול MCP עם N8N ליצירת אוטומציות AI מתקדמות. כדי להבין טוב יותר איך לבחור מודל מתאים, מומלץ לקרוא את בחירת מודל ה-AI הנכון למשימות תכנות. בנוסף, תוכלו לייעל את הפיתוח בעזרת כלים כמו Augment Code, אלטרנטיבה חינמית ועוצמתית לקידוד בעזרת AI.
אל תשכחו לבחון את היתרונות של חישוב בזמן שינה, שיכול לחולל מהפכה בייעול מודלי שפה גדולים (LLMs). מעוניינים ליצור תרחישים אוטומטית ב-N8N? בדקו את מהפכת ה-No-Code בעזרת AI Co-Pilot.
קישורים חיצוניים רלוונטיים:
תגובות
יש להתחבר כדי להגיב
טוען תגובות...